א. הקדמה - קידום הישגים 

משרד החינוך פועל לאורך השנים כדי לשפר את מצבם של בתי הספר החלשים מבחינה חברתית וכלכלית, ולצמצם את הפערים בין תלמידים ממגזרי אוכלוסייה שונים ומרקע חברתי-כלכלי שונה. דו"ח מבקר המדינה אנגלמן בחן את התוכנית של משרד החינוך, שהופעלה בספטמבר 2014, וכללה שעות טיפוח – תוספת של שעות הוראה על השעות הקיימות לפי התקן, במטרה לגשר על הפער הנוצר בעקבות השקעת משאבים נמוכה של הרשויות המקומיות והמשפחות של התלמידים. המבקר אנגלמן מצא שהתוכנית עדיין לא השיגה את יעדיה, וכי על אף ההקצאה הדיפרנציאלית של התקציבים לא נסגרו הפערים האמורים. המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד החינוך יגבש בשיתוף נציגי הרשויות המקומיות, רשתות החינוך והבעלויות במגזרים השונים תוכנית רב-שנתית למתן מענה מקיף לבתי הספר החלשים.

​

במהלך 9 נעשה שימוש במודל "הערכה לשם שיפור", במטרה להבנות תהליך של בניית תוכנית עבודה מבוססת נתונים.

​

מודל "הערכה לשם שיפור" 

כדי לגשר על התהום הפעורה פעמים רבות בין החזון למציאות היום-יומית, ניעזר במהלך זה במודל המבוסס על מטריצה לפרישת חזון (קים 1995, Kim). המודל כולל חמש רמות של חשיבה מערכתית. הבנה ופעולה בחמש הרמות בעת ובעונה אחת עשויות לסייע למנהל להפוך את החזון למציאות.

 

שלבי המודל:

1. נתחיל תמיד (גם אם לא באופן מודע) מהתוצאה הרצויה.

2. אל מול התוצאה הזו – נאסוף נתונים.

3. ככל שנזהה נתונים החוזרים על עצמם ומעוררים בנו אי־נחת,  תתחזק האפשרות שנוכל להכליל אותם לכדי תופעה.

4. זיהוי תופעה יכול לסייע לנו להגדיר את הבעיה ובעצם למקד את מה שחשוב שנעשה כדי להגיע לתוצאה הרצויה.

​

ב. פעילות פתיחה: הישגים בפרספקטיבה אישית ורשותית

נבקש מהמשתתפים לשבת במעגל. נחלק לכולם דף לבן ועט. על צידו האחד של הדף נבקש לכתוב על "הישג חינוכי שלי שהוא בעל משמעות בעיניי". על צידו השני, נבקש לכתוב על "הישג ארגוני של הרשות בתחום החינוך".

בסבב, כל משתתף/ת בתורו יניח במרכז המעגל את הדף שלו, ויסביר לקבוצה על ההישגים שכתב, ומדוע הם חשובים מבחינתו.

בסוף הסבב, כאשר כל הדפים מונחים במרכז, החברים יתבוננו על ההישגים, וימצאו  קווי דמיון/ שוני ביניהם. 

​

ג. הישגים ופערים חינוכיים בתחום הלימודי ובתחומים נוספים

היצג בליווי מצגת (שהוכנה מראש) עם נתונים עדכניים על הישגים ופערים חינוכיים ברשות, היכן הם מתרכזים, באילו תחומים, מהם הגורמים העיקריים לפערים אלו.

​​

המצגת תכלול מידע מבוסס נתונים לגבי הנקודות הבאות:

• אילו שיטות וקווים מנחים משמשים את בתי הספר השונים ברשות לזיהוי תלמידים מחוננים או מצוינים בתחום הלימודי? (לדוגמה: מבחני מחוננים)

• מה תמונת המצב של כלל בתי הספר מבחינת הישגים (מבחנים חיצוניים / פנימיים)? האם כל הרשות במצב תת־הישגי? האם חלק ממנה? האם ישנם פערי הישגים כלליים או פערים הניכרים רק בתחום דעת מסוים?

• אילו שיטות וקווים מנחים משמשים לזיהוי תלמידים עם פערים לימודיים, רגשיים וחברתיים בבתי הספר? (לדוגמה: אחוז זכאות לבגרות? אחוז ניגשים לבגרות ב-4 ו-5 יחידות? שאלון אקלים חינוכי מיטבי?)

• באילו שיטות וקווים מנחים נעשה שימוש כדי לאתר הישגים בתחומים נוספים, כגון אומנות, ספורט, מוזיקה, מנהיגות, מעורבות חברתית וכדומה?

• הצגת ערוצי השפעה אפשריים מנקודת המבט של אגף החינוך ברשות (לדוגמה: הדרכת הורים, הכשרת צוות ושיפור איכות ההוראה, שיפור תשתיות והנגשת שירותים, תוכניות חינוכיות לחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי)
   

חשוב להדגיש: מטרתנו לקדם כל תלמיד/ה מהמקום שבו הוא/היא נמצא/ת, ולכן צמצום הפער אינו היעד, אלא ההתקדמות במימוש ההישגים הייחודיים של כל פרט ושל הרשות כיחידה הוליסטית.
 

לאחר הצגת הנתונים במצגת נקיים דיון בשאלות הבאות:

• באיזו מידה הקווים המנחים לקידום הישגים, מעודדים קידום הישגים בתחומים שונים? האם אנו מתייחסים להישגים חינוכיים חשובים? האם הקווים המנחים הם אחידים בכלל בתי הספר? האם הם ספציפיים ומדידים? האם הם הוגנים?

• האם יש קווים מנחים שכדאי לשנות או להוסיף?

• אילו צרכים בקידום הישגים שאינם נענים עולים מתוך הנתונים?

​

ד. גורמים לפערים חינוכיים ברשות

נחלק למשתתפים את הכלי "סולם ההישגים" ונבקש לכתוב על כל שלב בסולם סיבה או גורם לפער בהישגים ברשות (לדוגמה: בעיית גישה לאינטרנט, מורים לא מיומנים, וכו'), על פי מידת השפעתו על פערים בהישגים.

שאלות לדיון:

• אילו פערים בהישגים זיהינו ברשות?

• מה הגורמים המשפיעים שחשוב לקחת בחשבון כדי למנוע פערים בהישגים?

​